יום שישי, 30 באוקטובר 2009

חזרה ללימודים.
חזרתי עם חרבה תובנות להמשך.
חז"ל עמרו שפשוט להגיע להצלחה וחשוב יותר לשרוד. מי צד שני לא בכול מקום ולא בכול מכיר יש טעם בהישרדות. אבל חייבים לפתח כלים נחוצים. לקרת סוף שנה קודמת הצלחתי לו רע ללמד בצורות "מתקדמות" עם עומק מסוים , הסבר תופעות פיזיקליות וכיתה די שקטה. גם ידע של תלמידים ניראה יחסית בסדר. גם תהיתי למה בארץ מקובלת שיטת לימוד תכנית יותר: העתקה מלוח, דף עבודה , מבחן. הבנתי למה: זה לחם ההוראה. זה נותן כוח למורה מול הכיתה מכול הבחינות (ובמקומות רבים זה שם המשחק).
אבל גם במקרים פחות קשים יש צורך אמיתי בשכתוב חומר. בקיצור צריך להשקיע בטכניקה סטנדרטית.
אללה מאוד חזקה. למרות שיש בכיתה הרבה אנטי היא מצליחה לעביר שיעור עם רמת משמעת סבירה. גם נבזות של ילדים לא מספיק מפותחת. בבית ספר שניסיתי ללמד וברכתי יש אתר אינטרנט מושקה מאוד (נומי הכלבה) מוקדש לאחת המורות (מאוד נחמדה). שכונתנו פרימיטיבית יחסית. את האנטי הזה ננסה לשנות יחד.

יום שני, 19 באוקטובר 2009

מבחנים ושיעורים.
יש 2 דרכים לבדוק את הידע. אחד -להתמקד ברמות גבוהות לפי בלום אחרת בטכניקה שלימדנו. חשבתי פעם שצריך להתמקד בשאלות עומק. אבל זה יגרום לילדים מוכשרים יותר לחוסר השקעה (עם תוצאות לא טובות ) ולילדים רגילים תסקול. מצד שני זה הגיל שילדים בוחנים את כישוריהם בתחומים שונים (כחלת מבנית זהות) ואנו צריכים לשקף את ניצוצי כישרון. אני חושב שדרך טובה -מילולית. ועם תלמיד עם הבנה טובה לא עונה לשאלות פשוטות שיקבל ציון נמוך עם "גילית הבנה טובה" . יותר כל להגיד מי לאמץ.
הזכרתי את המילה נשמה משהו כמו ( ansi) . כנראה זה קיצור של משהו.
לתלמידים שלי היום. בגדול אין הפתעות חוץ מכמה זה יותר קשה ללמד כיתה ח עם 42 תלמידים. עם להוסיף לזה ש אין מספיק מקום מבעבדה ולומדים בכיתה רגילה... זה עושה אותי עבריין בטיחות כאני לא מבין מדעים בלי ניסוי.
הקושי הגדול לזכור שמות .
כמה אודי צדק ! הרבה יותר קל ללמד נושים שאין לך בהם שום רקע. בשבילי כימיה מול חשמל. כשאין רקע מקצועי אין פיתוי להגיע למקומות רחוקים ולא נחוצים.