2. למדנו דרכי העברת חום : קרינה והולכה (הסעה בשיעור הקודם). תלמידים הבינו הסעה וקרינה, הולכה פחות. שיוער הבא הביא להם חתיכת קלקר.
3. דוד שמש. לפני הרבה שנים כול מאומד לאינטל היה עונה לשאלה פתוחה איך עובד דוד שמש. אליאן היתה עוברת. אני חושב שדרך הזות נכונה לי. הרבה זמן חשבתי איך לשלב דרך סינגפורית (הסבר על דוגמאות טכניות). אני חושב שדוגמאות מעולם טכנולוגי עדיפות מעולם הטבע כמהנדסים בכוח עושים מערכות עם אפקט מסוים מוגדש. זה גם מכין יותר לעבודה.
4. בשיעור הבא ספיר (רוצה להיות רופא שלא צריכה פיזיקה) תסביר לנו איך עובדים מערכות לעיקור ציוד רפואי. (אוטוקלב ופלש). הסברתי לה בקצרה.
5. רוטינה כללית של שיוער עם שיתוף תלמידים: שיעור ראשון- הסבר שלי לנושה חדש (רתיחת מים וחום כמוס).
הפסקה- הכנה משותפת עם תלמיד. חלק ראשון של השיעור - פרזנטציה של תלמיד. עד סוף השיעור דיון והבחרות.
6. אצתרך לבנות מבחן אחר לקבוצה, בדומה לעידו, הרבה יותר איכותני. זה גם מתאים להבנה שלי ללמידה -קודם קונספט ואחרי זה תרגול.
7. ראיתי איך תלמידות רושמות פתק לשיעור הבאה בפלאפון -מדהים. צריך דרך להפוך מכשיר מאויב לאוהב.
שבת שלום
תגובה 1:
היי רומן
אני חושב שהשיטה שלך להפיכת תלמידים לאקטיביים בשיעורים מוכיחה את עצמה. חשבתי שהתלמידה שהציגה בשיעור שלך את הנושא שלה היא אחת מהתלמידות המעורבות והטובות אבל מסתבר שטעיתי. זה מראה שהשיטה שלך עובדת ממש טוב, ללא קשר עם בעיות המשמעת של הכיתה, שהוא נושא כאוב בפני עצמו, אך אתה ואלאא אינם אשמים בו.
לגבי המבחן שתצטרך לבנות, אין שום בעיה. אתה יכול לבנות מבחן המתאים לדרך ההוראה שלך.
העברית הכתובה שלך השתפרה מאד מאז התחלת לכתוב בבלוג (העברית המדוברת שלך היא כמובן טובה מאד). כמה הערות בעברית, לשיפור נוסף של כתיבתך:
כותבים:
נושא (ולא נושה).
שיעור (ולא שיוער).
זאת (ולא זות).
הסתייגות (ולא הסטיגות).
מועמד (ולא מאומד).
מודגש (ולא מוגדש).
הוסף רשומת תגובה