שיעור מבחן. נמאס לי לעשות מבחנים, כאן אני מסכים עם תלמידים. הרגשה של כמה וכמה פיספוסים, וחשוב מיהם :מה שירון שם לב: מרוב ציפיה להפרעות, פחות התקוננתי לעניין ותגובות חיוביות ונורמליות של תלמידים. חייב להתחבר חזרה לאופטימיות, סך הכול קבוצה עשתה דרך רצינית מציניות טוטלית לשאלות כמו של מורן היום על טיב מחסומי לפעפוע. אני חושב שלשאלות כאלה אפשר לענות בשיעור הבה. אני הולך לאמץ נוהל כזה: עם יש שאלה חשובה שאי-אפשר לתת תשובה פרודוקטיוות בבליץ ואני לא טוב בבליצים- שיוער הבה זה הזמן. התשובה שלי תהיה ש IBM עבדו 18 שנים על מחסום פעפוע לנחושת.

פלפונים: נורא אדומה שלא עוברים לסדר היום. קודם כול אני לא רוצה להתחרות על תשומת לב בשיעור עם סרט כחול.

הלוגיקה פשוטה: בכיתה כזות אי-אפשר לטפל בכול ההפרעות. אם אושרי לא פיצץ שיעור כהרגלו אלה רק עשה כמה סיבובים, זה כבר משהו. אבל מה שבאמת חשוב -זה להוריד את הלחץ ולעשות עבודה בכיף. שבת שלום, ותודה ליורם. מקווה שלא אחזבתי יותר מדי.

1. פגישה עם מנחי. המנהל חדש נשמע מאוד מבין, בפרט עניין שגילה בלימוד פיזיקה.

2. מה לעשות עם תלמידים אחרי מסירת מבחן? אחרי כמה ניסיונות אני מבין בצורה ברורה שתלמידים שמסרו מבחן צריכים מנוחה או פעילות מחוץ לכיתה. הישארותם בתוך הכיתה לא מאפשרת עבודה אפקטיווית של תלמידים חלשים יותר. גם בכיתה עם שקט מוחלט תלמיד שסיים בחינה ואין לו מה לעשות -הפרעה וגירוי חזק מאוד לזה שעדיין לא סיים. עולי אפשר לנסות להכניס תלמיד שסיים לכיתה אחרת ( בשיעור הבא שלי או של עידו).

3. עוד לו הספקתי לראות מבחנים, אבל מפתיע לטובה שיש למידה ועניין מינימלי. קשהתחלתי ללמד אנרגית חום לא היה תלמיד אחד שגילה עניין כולשהו. הפתיע אותי לרעה (לא חזק מידי) שאחרי שיעור מאיוחד כפול מסביר דוד שמש רבים היו התלמידים שחשבו שקולט מותקן גבוה יותר מדוד. לא טעות גדולה לנחש שרובם לא ההזיקו מברג לעולם בידיים . זה לא היה ככה בדור שלנו.

אנחנו הולכים ללמד על מכונות הפשוטות. פעם כול ילד ידע להשתמש במפתך שבדי. היום ילד יראה אותו פעם ראשונה השיעור שלי. זה עצוב.

4. הנושה פרויקטים של תלמידים לא ירד מן הפרק אף פעם. זה דורש הרבה מאמץ מחוץ לכיתה. זה עולי דרך יחידה להגיע לילדים רבים שעד היום ביזבזו זמן בבית הספר ולא למדו. עוד פעם, הבעיה הגדולה -חוסר מאיומנות עבודה.