מחשבות דידקטיות לאנרגיה חום. 

1.  קו מחשבה דומה לשלי מצאתי ב ted.com אצל סר רובינזון. מופת של תוצר ביה"ס-פרופסור מי אוניברסיטה. בארץ זה אוניברסיטה עברית. מקשים איפה שאין צורך ולא נחמדים. 

2. אני רואה חומר אקסיומתי כקשה ביותר. דוגמה:תלמיד בלי ידה בגלים לומד על ספקטרום של האור. מאוד קשה להבנה ולא שימושי. אותו תלמיד יכול ללמוד חומר בסיסי של גלים על דוגמת גלי קול, סטראו...ואז לדבר על ספקטרום של האור. שימוש 

3. מי התחלה לא אהבתי ראיון לימוד אנרגיה חום ברמה של תלמידינו. חשבתי על לימודי תרמודינמיקה ומודל קינתי של גזים.

  שיניתי דאתי ב 180 מאלות. אנרגיה חום מאפשרת הרבה יותר לימוד אמפירי (מי ניסוי) מי סוגים אחרים של אנרגיה.

בשיעור לקחתי 2 צנצנות עם מים ושמן וחיממתי אותם על הגז. שמן מתחמם יותר מחר. אחרי שגז מחובה טמפרטורה ממשיכה לעלות. למה? כ זכוכית ורשת ברזל מתחת לצנצנת יותר חמים מי נוזל בפנים וטמפרטורה משתוו עם הזמן. אחר קח שאלתי מה התקרר יותר מחר מים או שמן? קיבלתי תשובה נכונה. 

נתתי להרגיש חום של צנצנות ב 60 מאלות בידיים. הרגשה דומה. מרגישים טמפ של זכוכית ולא נוזל בפנים.

בהמשך אני רוצה לחמם מים ב 2 צנצנות קשה בצנצנת אחד קצת שמן סוגר שטח המיים. מיים באיזה צנצנת ירתך יותר מחר?

הייתי רוצה להמשיך לקוון מוליחות חום ו עולי קלורימטריה