תובנות חדשות מי השיעור ומי השיעור דידקטיקה.

1. פוקוס למטרת לימוד מדע שלי חד יותר: תחליך יותר חשוב מי הקניית ידע ברמות נמוכות לפי בלום. זה חת כלפי תלמידים עם

קישורים נמוחים ו עיניין כלוש למדע וחקירת אמת. צריך לעשות לימוד טכניקה חקירה מדעית בצורה יותר הדרגתית ולהתחיל מי

ניסוי פשות (חוק חוק דוגמה טובה לכך).

2. חשוב להדגים דברים יפים (דוגמה mariott bottle) . העניין היה מוגבר מאוד ברגע הסבר. רציתי שתלמידים יעשו בקבוק כזה בבית אבל אצתרך לעשות לבד.

3. קונצפזיות אלתרנטיוויות ולימוד כרונולוגי. קשר בין פיזיקה ומתמטיקה חלש מדי בתחליך הלימודי. בעבודה אסמך לראות במורה למתמטיקה שותף תפקיד . יש מגמה כזות בארץ(משהו במודיעין).בהבנה פיזיקלית של תחליך מטרה מרכזית -הפשתה והכללה דרך ניסוח מתימטי. בגלל זה חשוב להתחיל מי דוגמות לינאריות (חוק חוק, ארכימדס, אנרגיה חום...). לימוד של אנרגיה תנוע טוב לסנכרן עם לימוד משוואות ריבועיות ושורשים עם התייחסות הדדית של שתי מורים.

טיפול בתנועה דורש וקטורים וחשבון דיפרנציאלי. אפשר להתחיל עם איזון כוחות בלי ניגזרות(מי נקודת מבת אנרגתית).

משהו נחמד לשיעור אופטיקה:http://illusioncontest.neuralcorrelate.com/