שיעור מבחן. נמאס לי לעשות מבחנים, כאן אני מסכים עם תלמידים. הרגשה של כמה וכמה פיספוסים, וחשוב מיהם :מה שירון שם לב: מרוב ציפיה להפרעות, פחות התקוננתי לעניין ותגובות חיוביות ונורמליות של תלמידים. חייב להתחבר חזרה לאופטימיות, סך הכול קבוצה עשתה דרך רצינית מציניות טוטלית לשאלות כמו של מורן היום על טיב מחסומי לפעפוע. אני חושב שלשאלות כאלה אפשר לענות בשיעור הבה. אני הולך לאמץ נוהל כזה: עם יש שאלה חשובה שאי-אפשר לתת תשובה פרודוקטיוות בבליץ ואני לא טוב בבליצים- שיוער הבה זה הזמן. התשובה שלי תהיה ש IBM עבדו 18 שנים על מחסום פעפוע לנחושת.
פלפונים: נורא אדומה שלא עוברים לסדר היום. קודם כול אני לא רוצה להתחרות על תשומת לב בשיעור עם סרט כחול.
הלוגיקה פשוטה: בכיתה כזות אי-אפשר לטפל בכול ההפרעות. אם אושרי לא פיצץ שיעור כהרגלו אלה רק עשה כמה סיבובים, זה כבר משהו. אבל מה שבאמת חשוב -זה להוריד את הלחץ ולעשות עבודה בכיף. שבת שלום, ותודה ליורם. מקווה שלא אחזבתי יותר מדי.
תגובה 1:
רומן שלום
למרות כל ההערות על השיעור של אתמול, אני סבור, ואמרתי זאת גם לירון, שחל שיפור גדול מאד בשיעורים שאתה מנהל, מהתחלת אימוני ההוראה שלך. ממצב שבו רוב הכיתה, או לפחות חלק גדול מהם, לא היו אתך במשך רוב השיעור (בשנה שעברה) הגעת למצב שבו רוב התלמידים אתך, עם כל ההפרעות והפטפוטים. כמובן שיש עוד מקום רב להשתפרות וחלק מזאת ציינו אתמול בהערות שלנו.
לגבי הגישה האופטימית שציינת, זוהי הגישה הנכונה.
כפי שכבר ציינתי אתמול וגם לפני הפגישה אתמול, אני סבור שגישתך להעביר אחריות לתלמידים על ידי הגשת מקטעים שונים ברצף ההוראה, היא נכונה ואף הוכיחה את עצמה. כדאי לדעתי שתחזור אליה ותתמיד בה, במיוחד בקבוצה הקשה שאתה מלמד.
שבת שלום
יורם
הוסף רשומת תגובה