יום שבת, 17 באפריל 2010

טילים ותלמידים

1. ראינו היום פרויקט של עידו. ממש יפה וברור למה תלמידים אהבו את זה. דבר החשוב בעיניי זה ערך בידורי לא מבוטל שיש לשיעורים בסגנון כזה. לתלמידים היום סף גירוי מאוד גבוהה בגלל כול המדיה. ניקרה המוכנות ללכת עד הסוף עם עקרונות. צריך לתכנן ולבנות משגר- בונים, אין מקרן בבית ספר מביעים מהבית. יש בזה גם מימד חזק של דוגמה אישית.
2. באותו עניין מצד השני , תלמידים מחצי כיתה השניה (שלי) מרגישים במידה מסוימת של צדק כקופחו.
3. ראיתי את התגובות החיוביות מאוד כשלימדתי את רזי הלחמה. הקפדתי מאוד על בטיחות וכתוצאה התנסות תלמידים היתה טורית ולא
מקבילית. יש לזה מחיר. מצד שני ראיתי כבר יותר מפעם אחד שבטיחות קודמת לכול.
4. שיעור אתמול. התחלתי נושה כוחות ומנופים. התחלתי ממנוף הכי מורכב ומעניין -מיתר מתוח. מתחתי חבל בין שתי כיסאות ,
אל כיסה אחד ישב אושרי , על השני דודו. רועי הזיז את הכיסאות עם אצבע הקטנה. חישבים של רווח מכני עשינו בעזרת מחשבונים של תלמידים. חשבתי (וצדקתי) שמושג מנוף קיים בתודעת התלמיד בצורה לא מדעית. דיברנו על גיתרה , חץ וקשת...
בשלו השני העברתי בין תלמידים שתי מנופים : מפתח שבדי ומפתח אלן(אין לי מושג איך כותבים את המילה). לתלמידים היה מאוד מעניין כמה עולה כול כלי ואם כלי שבידיהם איכותי. רק תלמיד אחד (תומר) הכיר מפתח אלן . הוא תיקן איתו אופניים.
5. לימוד פרדוקסלי- לימוד אמיתי. הסבתי תשומת לב תלמידים על זה שכוח המופעל על ידי כול אחד מהכלים דגל ככול שראש
בורג קטן. רוב התלמידים לא אוהבים להתקע בפרדוקס. אותי מאוד מעניינת דרך נכונה ללמד להכיר בפרדוקסליות של העולם.
שבת שלום

תגובה 1:

יורם אורעד אמר/ה...

הפרויקט של עדו אכן היה גם בעל ערך בידורי, בנוסף לערך בהיבטים אחרים וגם אני סבור שיש לזה חשיבות, למרות שזו חשיבות משנית.
בנוגע לסף הגירוי, אתה צודק לגבי סף הגירוי הגבוה שקיים היום אצל תלמידים בישראל ובעולם בכלל. יחד עם זאת, לא נצליח להתחרות עם הגירויים המאד גבוהים שהם מקבלים היום מסביבתם וגם לא כדאי לנסות. המטרה שלנו בהוראת המדעים ובהוראה בכלל, היא לדון בצורה יסודית יותר בדברים, מאשר הם נעשים בחוץ, להקנות מיומנויות חשיבה ולנסות לתת רובד של עושר ועומק, דבר שכל הגירויים, גם הגבוהים ביותר, אינם יכולים לתת, ובזאת יתרוננו.
ביחס לקבוצתך, אני סבור שאתה פועל רבות לעניין את תלמידיך, ואף עושה זאת בהצלחה. הבעיה של הקבוצה אינה נמצאת כאן, אלא באופי הבעייתי של הרכב הקבוצה, דבר שאיננו קשור אליך.
השיעור שלך היה מוצלח לטעמי. חלק גדול מן התלמידים היו מעורבים והשתתפו, למרות שעדיין ראיתי חוסר רגיעה. אני מקווה שהתנהגות הכיתה והאווירה הלימודית בה ימשיכו להשתפר.

המשך מוצלח.