יום חמישי, 29 באפריל 2010

היום היה לי שיעור ממש מקסים, לא זכור לי הדבר הרבה זמן. הכול התהיל כרגיל עם זה שתלמידים הקבועים התיישבו מאחור , איחור מסווי, ויכוחים על פתיחת מחברות. באיחור מגיע חבורה אושרי, תומר ורועי , אבל מתיישבים בשורה ראשונה.
התחלתי מהדגמה של הקפלת כוח עם גלגלת. מדי כוח שלקחתי מפני לא ממש עזרו (כרגיל). חוסר דיוק שלהם נורא. יותר נזק מתועלת. הדגמתי שעורך החוט כפול מי גובה ההרמה- מכן דרך קצרה להבנת הקפלת כוח. מכן עברנו לתמסורות שונות כולל הברגה, עם החישובים. אושרי היה תלמיד הכי חיובי ותורם. המטמתיקה שלו בסדר גמור. רוב התלמידים השתתפו וחשבו.
ינון שהיה מאוד פסיווי כול השנה נתן רעיונות טובים. בסוף השיעור אושרי ותומר ביקשו לעשות להם שיעור על נרגילה. זה נמשך משנה שעברה שעשיתי בתמימותי שיעור עם בקבוק מריוט שהתברר כפופולרי למדי. אחרי השיעור תומר התקשר לנייד שלי ושאל עם להביע נרגילה שלו לשיעור הבה. ברור שסירבתי יחסית בנימוס. אבל אחרי הבחינה נעשה שיעור עם בקבוק מריוט בשיטוף תומר ואושרי. יש גם מקום להסביר שעשן קר מנרגילה יותר נוח לנשימה מעשן חם אבל גם יותר מזיק.
מנסה להבין מה נשתנה.
1.א. קצת נרגע מצרותיו.
2 . אדלה המנהלת עושה עבודה נאמנה ופרוזדורים ומחששות זה לא אופציה לבילוי נוח.
3. אם כול הכעס שלי על התנהגות אפ לא פעם אחד לא חשבתי שיש לי כיתת סתומים.
4. מילה עונש לא הוזקרה .
5. עולי זה מצב הירח

תגובה 1:

יורם אורעד אמר/ה...

רומן

הקריאה ברפלקציה שלך ריגשה אותי. כנראה שיש עוד תקווה לקבוצה הזאת. כל הכבוד לך על ההשקעה, על המסירות ועל כך שאתה מתעקש ואינך מוותר, למרות הכישלונות והתסכולים. אני מקווה שההשתפרות והחוויה החיובית, כפי שחווית אותן בשיעור זה, תימשך ואולי בסוף השנה תהיה זו קבוצה לתפארת, מי יודע? מותר לנו להיות אופטימיים ומלאי תקווה, למרות שאנו מכירים את הקבוצה הזו יותר מדי ואנחנו ריאליים.

יופי.