פאם עשיתי שיעור עם ניסוי מדידת חום סגולי. היה קצת קשה להשתלת על כול הכיתה, אבל מי שרצה(ויכול) למד דברים חשובים כמו איך ניראה ניסוי מקצועי. אפשר היה לעשות שיעור יותר טוב עז כן אני רושם מחלך שיעור לאתיד (ולאחרים).

כותרת השיעור: מדידת חום סגולי של החומר. 

חומרים: כוסות קל-קר ל בידוד תרמי, קומקום חשמלי,4 משקולות עגולות (20 ג) , פינצטה, מדחומים, כוס כימי למזיגה נפח מים מבוקר.

ניסוי 1(מקדים) . מטרת הניסוי :חשיבות בחירת תנאי סף נוחים למדידת C החומר.

מציירים על הלוך 2 כוסות. בכוס 1 למטה מים קרים ולמלה מים חמים, ובכוס 2 ההפך. 

שואלים את תלמידים : ב איזו כוס טמפרטורה תהייה יותר גבוה בכוס שקודם היכנסנו מים חמים ואחר כך קרים או ההפך.

כמות מים חמים וקרים זהה.    מטרת הניסוי

תוצאה: מים קרים +חמים טמפ. אחרי עירבוב: 47 C

            מים חמים+ קרים.........................: 41 C

אחרי ניסוי ראשון מסבירים שחום סגולי  אפשר לדאת עם מוסיפים למים ב טמפ חדר משקולות מחוממות במים רותחים.

בשלו הזה אין לחשב. חשוב שמסת משקולות זהה למסת המים קרים. על הלוח רושמים תוצאות במספרים.

בסוף מחשבים חום סגולי של החומר ומבקשים לנחש איזו חומר בדקנו לפי קירבת לחומר בתבלה. 

אפשרות לכיתה חזקה יותר. בנוסחאות בצד שיש בו איבוד חום(אחרי הכנסת ברזלים למים יש פחות אנרגיה מי ליפני) מוסיפים

אפסילון (איבוד אנרגיה). דרך זה אפשר לדאת קוון שגיא במדידת C. C מדוד תמיד גדול מי C אמיתי.