יום שישי, 30 באוקטובר 2009

חזרה ללימודים.
חזרתי עם חרבה תובנות להמשך.
חז"ל עמרו שפשוט להגיע להצלחה וחשוב יותר לשרוד. מי צד שני לא בכול מקום ולא בכול מכיר יש טעם בהישרדות. אבל חייבים לפתח כלים נחוצים. לקרת סוף שנה קודמת הצלחתי לו רע ללמד בצורות "מתקדמות" עם עומק מסוים , הסבר תופעות פיזיקליות וכיתה די שקטה. גם ידע של תלמידים ניראה יחסית בסדר. גם תהיתי למה בארץ מקובלת שיטת לימוד תכנית יותר: העתקה מלוח, דף עבודה , מבחן. הבנתי למה: זה לחם ההוראה. זה נותן כוח למורה מול הכיתה מכול הבחינות (ובמקומות רבים זה שם המשחק).
אבל גם במקרים פחות קשים יש צורך אמיתי בשכתוב חומר. בקיצור צריך להשקיע בטכניקה סטנדרטית.
אללה מאוד חזקה. למרות שיש בכיתה הרבה אנטי היא מצליחה לעביר שיעור עם רמת משמעת סבירה. גם נבזות של ילדים לא מספיק מפותחת. בבית ספר שניסיתי ללמד וברכתי יש אתר אינטרנט מושקה מאוד (נומי הכלבה) מוקדש לאחת המורות (מאוד נחמדה). שכונתנו פרימיטיבית יחסית. את האנטי הזה ננסה לשנות יחד.

תגובה 1:

יורם אורעד אמר/ה...

רומן שלום

אני מעריך מאד את הפתיחות ואת היצירתיות שלך ואת הנכונות שלך לשינויים, כאשר הם מתבקשים. הפתיחות והיצירתיות הם חשובים ביותר בהוראה ואת אלה, כפי שהזכרתי, יש לך והרבה. עם זאת, כפי שאף אתה,ציינת, יש צורך באילו שהם כלים ל"הישרדות" וזאת מכיוון שבלעדיהם לא נצליח להעביר לתלמידים את מה שאנחנו מעוניינים. מכל מקום, זה המצב בארץ. זה כואב, אך זוהי מציאות, גם אם קשה. לכן, אני מעוניין שתצפה בשיעורים הבאים בשיעוריה של אלאא המשלבת ידע ומקצועיות דידקטית עם ניהול ושליטה טובים בכיתה. כפי שאמרתי, מתוך היכרותי אתך, אין לי ספק שתרוויח מכך ובשילוב הידע והשליטה הרבים שלך בפיזיקה, הפתיחות והיצירתיות שלך, והאהבה שלך ללמד, תקדם את עצמך מאד.

שבוע טוב

יורם