יום חמישי, 13 במאי 2010

מכשירים ביתיים ,נגרילות, וספר אלקטרוני

היום דיברנו על כמה נושאים שמחנה משותף הוא לחץ.
התחלתי עם מנורת הלוגן. חזרנו על הגיון : רצון לחמם חוט כמה שקרוב לטמפרטורת השמש. תלמידים רבים זכרו את דרך חשיבה
נתתי לינון לפוצץ מנורה יחסית חדישה g9 אחרי הסבר חלקי מה חדש וטוב במנורה כזות. ישר מישהו גילה שראש גדול בגלל הלחץ בטוח מנורה. הסברתי בקצרה מאוד תהליך הלוגני ולמה צריך לחץ.
פירקנו "אטמור" שהבתי מהבית. הראתי לתלמידים חיישן לחץ , המונע הפעלה בלי מים. הפשרתי להם להרגיש קליקים של מפסק.
אחרי הפסקה הסברתי לחם עיקרון פעולת נרגילה, וגם למה זה מזיק יותר מסיגריה רגילה. נתתי לתלמידים קצת להתברבר עם ציור
סכמטי. אני חושב שיכולת ציור סכמטי מאוד חשובה: אנו מבינים דברים שיכולים לצייר. מעניין האם יש חומר דידקטי בנושה. התפלתי כמה צילומי נרגילות וחם עם נרגילות יש בניידים של התלמידים. אמרתי שזה לא בריא וגם יכול לסבך אותם.
אוירה הכללית. עדיין יש תופעות מוכרות, אבל אין את האנרגיה שלילית הרגילה. אני חושב ששיטת מקל וגזר היא לא בשבילי חוץ
ממקרי קיצון נדירים. נגררתי אחרי עצות. התמדה וסבלנות עובדים הרבה יותר טוב.
2. ספר אלקטרוני. לדעתי יש הבדל עצום בין ספר אלקטרוני ומחשב אישי. ספר אלקטרוני מותאם יכול לעזור בלמידה ומחשב בנוי כצעצוע שכמה זקנים משמשים לעבודה. באוקרינה מחליפים ספרי לימוד לספר אלקטרוני השנה כדי (בין היתר) לחסוך כסף.
http://technoportal.ua/news/gadget/6115.html. התרגם לאנגית לא מושלם אבל בסדר.
שבת שלום

יום שישי, 7 במאי 2010

1. מבחן כוחות. רוב השנה מאחורינו ויש ציפיות ברורות מכול אחד התלמידים. ינון הפתיע לטובה במספר שיעורים האחרונים.
שתיקתו הקודמת נבאה כנראה מסיבות חברתיות שהשתנו (יש לי ניחוש אבל יתכן אני טועה). מורן כתמיד תרגלה פרטיזן בשבי.
הפגנת אמפתיה ונכונות לעזרה לא הניבו פרי, עולי הפגת עוינות מסוימת. גם זה משהו. הבחנתי שתומר לא יודע מה זה כפול שתיים וחצי, אבל הוא ילד חמוד. תומר, אושרי ודודו איחרו , אבל אושרי ודודו למדו בשיעור קודם ופתרו הכול מהר מאוד.
פגשתי נתנאל משנה שעברה, שהיה הכוכב. הוא לומד בקדמה. יכול ליהות שיעשה מטמתיקה 5 יחידות. אני געה שלא נתתי לו
להרגיש מטומטם למרות חוסר זמינותו ללימוד פרונטלי באותה שנה.
2. המצאות קטנות. יש הדגמות הפשוט עובדים טוב, ויש שפחות. הדגמה מצוינת למומנת (וגם לכוח) זה מברגה נטענת עם וסט מומנט. מנסים לעצור סיבוב עם היד ומשנים מומנט מרבי של המברגה. גם הסבר שמומנט גדל אם מקטינים קוטר הבורג עובר.
הדגמה אחרת שגיליתי במקרה: תלמיד אחד מותח חבל בכול הכוח. תלמיד אחר עם אצבע אחד מותח חבל לצד. תלמיד ראשון מנסה ליישר את החבל(בלי הצלחה).
3. פיזיקה ומדעים אחרים. רטרפורד אמר בזמנו שיש שתי מדעים: פיזיקה ועיסוף בולים.
בגישה יחודית הייתי עומר שיש הרבה עבודה זרה בדרך הוראת מדעים היום. לדעתי זה לא משרת אף אחד. בתיכון פ.ז. אין מגמת פיזיקה. שבת שלום.

יום חמישי, 29 באפריל 2010

היום היה לי שיעור ממש מקסים, לא זכור לי הדבר הרבה זמן. הכול התהיל כרגיל עם זה שתלמידים הקבועים התיישבו מאחור , איחור מסווי, ויכוחים על פתיחת מחברות. באיחור מגיע חבורה אושרי, תומר ורועי , אבל מתיישבים בשורה ראשונה.
התחלתי מהדגמה של הקפלת כוח עם גלגלת. מדי כוח שלקחתי מפני לא ממש עזרו (כרגיל). חוסר דיוק שלהם נורא. יותר נזק מתועלת. הדגמתי שעורך החוט כפול מי גובה ההרמה- מכן דרך קצרה להבנת הקפלת כוח. מכן עברנו לתמסורות שונות כולל הברגה, עם החישובים. אושרי היה תלמיד הכי חיובי ותורם. המטמתיקה שלו בסדר גמור. רוב התלמידים השתתפו וחשבו.
ינון שהיה מאוד פסיווי כול השנה נתן רעיונות טובים. בסוף השיעור אושרי ותומר ביקשו לעשות להם שיעור על נרגילה. זה נמשך משנה שעברה שעשיתי בתמימותי שיעור עם בקבוק מריוט שהתברר כפופולרי למדי. אחרי השיעור תומר התקשר לנייד שלי ושאל עם להביע נרגילה שלו לשיעור הבה. ברור שסירבתי יחסית בנימוס. אבל אחרי הבחינה נעשה שיעור עם בקבוק מריוט בשיטוף תומר ואושרי. יש גם מקום להסביר שעשן קר מנרגילה יותר נוח לנשימה מעשן חם אבל גם יותר מזיק.
מנסה להבין מה נשתנה.
1.א. קצת נרגע מצרותיו.
2 . אדלה המנהלת עושה עבודה נאמנה ופרוזדורים ומחששות זה לא אופציה לבילוי נוח.
3. אם כול הכעס שלי על התנהגות אפ לא פעם אחד לא חשבתי שיש לי כיתת סתומים.
4. מילה עונש לא הוזקרה .
5. עולי זה מצב הירח

יום חמישי, 22 באפריל 2010

איזור התפתחות הקרוב-כיתה כמראה

השיעור היום היה כשה למידי. בתכילת השיעור כמה תלמידים ביקשו שאעשה להם שיעור כיף, והבנתי את הרמז. היו איתי אביזרים להדגמה קצרה של מקורות אור שונים (מנורת ליבון, פלוארסצנת ולד) שתכננתי לסיים איתם את השיעור ולקשור את זה ליום כדור הארץ , אבל ראיתי שאין דרך אחרת אלא להתחיל עם זה. תלמידים כולם התלהבו מי מד רציפות (ולא לקחו אותו). הם למדו שחשמל זורם רק כשה מעגל סגור(הפשטנות מכוונת ,זה מה שלמדו) ושגופנו מוליך חשמל. לא תיכננתי את זה בכלל. תיכננתי רק להדגים שמנורת קומפקת ופלוארסצנת בכיתה -אותו דבר בבחינה פיזיקלית. אמרתי שאנו מחויבים לחומר וניסיתי לדבר על מנופים
כהמשך לשיעור שעבר. לא היתי צריך לעשות את זה. בדיאבד היתי צריך לתת להם אפשרות לבחור נושה לשיחה משותפת בכיתה
(כול נושה שהוא) ולשוחח עליו. המטרת השיעור היתה אמורה ליהות -שיעור כיף שלא כולל מוסיקת ניידים. קרבת מבחן הפריעה
לעשות בחירה נכונה. רצון קבוצה אי אפשר לכופף ,אפשר רק לכוון בעדינות . ביציע מהחצר בני הכיתה ביקשו סליחה על התנהגותם.
מנופים. בשבוע הבה אני רוצה להשלים מהלך של לימודי מנוף עם דגש על מוזניים. אכין דפים מובנים. חשיבות הגדולה היא בתמיכה למעבר מאריתמטיקה לאלגברה שרבים לא מצליחים לעשות לעולם. משוואה מתמטית - זה פעולת השקילה בבסיסה.

יום שבת, 17 באפריל 2010

טילים ותלמידים

1. ראינו היום פרויקט של עידו. ממש יפה וברור למה תלמידים אהבו את זה. דבר החשוב בעיניי זה ערך בידורי לא מבוטל שיש לשיעורים בסגנון כזה. לתלמידים היום סף גירוי מאוד גבוהה בגלל כול המדיה. ניקרה המוכנות ללכת עד הסוף עם עקרונות. צריך לתכנן ולבנות משגר- בונים, אין מקרן בבית ספר מביעים מהבית. יש בזה גם מימד חזק של דוגמה אישית.
2. באותו עניין מצד השני , תלמידים מחצי כיתה השניה (שלי) מרגישים במידה מסוימת של צדק כקופחו.
3. ראיתי את התגובות החיוביות מאוד כשלימדתי את רזי הלחמה. הקפדתי מאוד על בטיחות וכתוצאה התנסות תלמידים היתה טורית ולא
מקבילית. יש לזה מחיר. מצד שני ראיתי כבר יותר מפעם אחד שבטיחות קודמת לכול.
4. שיעור אתמול. התחלתי נושה כוחות ומנופים. התחלתי ממנוף הכי מורכב ומעניין -מיתר מתוח. מתחתי חבל בין שתי כיסאות ,
אל כיסה אחד ישב אושרי , על השני דודו. רועי הזיז את הכיסאות עם אצבע הקטנה. חישבים של רווח מכני עשינו בעזרת מחשבונים של תלמידים. חשבתי (וצדקתי) שמושג מנוף קיים בתודעת התלמיד בצורה לא מדעית. דיברנו על גיתרה , חץ וקשת...
בשלו השני העברתי בין תלמידים שתי מנופים : מפתח שבדי ומפתח אלן(אין לי מושג איך כותבים את המילה). לתלמידים היה מאוד מעניין כמה עולה כול כלי ואם כלי שבידיהם איכותי. רק תלמיד אחד (תומר) הכיר מפתח אלן . הוא תיקן איתו אופניים.
5. לימוד פרדוקסלי- לימוד אמיתי. הסבתי תשומת לב תלמידים על זה שכוח המופעל על ידי כול אחד מהכלים דגל ככול שראש
בורג קטן. רוב התלמידים לא אוהבים להתקע בפרדוקס. אותי מאוד מעניינת דרך נכונה ללמד להכיר בפרדוקסליות של העולם.
שבת שלום

יום חמישי, 11 במרץ 2010

שיעור מבחן. נמאס לי לעשות מבחנים, כאן אני מסכים עם תלמידים. הרגשה של כמה וכמה פיספוסים, וחשוב מיהם :מה שירון שם לב: מרוב ציפיה להפרעות, פחות התקוננתי לעניין ותגובות חיוביות ונורמליות של תלמידים. חייב להתחבר חזרה לאופטימיות, סך הכול קבוצה עשתה דרך רצינית מציניות טוטלית לשאלות כמו של מורן היום על טיב מחסומי לפעפוע. אני חושב שלשאלות כאלה אפשר לענות בשיעור הבה. אני הולך לאמץ נוהל כזה: עם יש שאלה חשובה שאי-אפשר לתת תשובה פרודוקטיוות בבליץ ואני לא טוב בבליצים- שיוער הבה זה הזמן. התשובה שלי תהיה ש IBM עבדו 18 שנים על מחסום פעפוע לנחושת.
פלפונים: נורא אדומה שלא עוברים לסדר היום. קודם כול אני לא רוצה להתחרות על תשומת לב בשיעור עם סרט כחול.
הלוגיקה פשוטה: בכיתה כזות אי-אפשר לטפל בכול ההפרעות. אם אושרי לא פיצץ שיעור כהרגלו אלה רק עשה כמה סיבובים, זה כבר משהו. אבל מה שבאמת חשוב -זה להוריד את הלחץ ולעשות עבודה בכיף. שבת שלום, ותודה ליורם. מקווה שלא אחזבתי יותר מדי.

יום שבת, 6 במרץ 2010

1. פגישה עם מנחי. המנהל חדש נשמע מאוד מבין, בפרט עניין שגילה בלימוד פיזיקה.
2. מה לעשות עם תלמידים אחרי מסירת מבחן? אחרי כמה ניסיונות אני מבין בצורה ברורה שתלמידים שמסרו מבחן צריכים מנוחה או פעילות מחוץ לכיתה. הישארותם בתוך הכיתה לא מאפשרת עבודה אפקטיווית של תלמידים חלשים יותר. גם בכיתה עם שקט מוחלט תלמיד שסיים בחינה ואין לו מה לעשות -הפרעה וגירוי חזק מאוד לזה שעדיין לא סיים. עולי אפשר לנסות להכניס תלמיד שסיים לכיתה אחרת ( בשיעור הבא שלי או של עידו).
3. עוד לו הספקתי לראות מבחנים, אבל מפתיע לטובה שיש למידה ועניין מינימלי. קשהתחלתי ללמד אנרגית חום לא היה תלמיד אחד שגילה עניין כולשהו. הפתיע אותי לרעה (לא חזק מידי) שאחרי שיעור מאיוחד כפול מסביר דוד שמש רבים היו התלמידים שחשבו שקולט מותקן גבוה יותר מדוד. לא טעות גדולה לנחש שרובם לא ההזיקו מברג לעולם בידיים . זה לא היה ככה בדור שלנו.
אנחנו הולכים ללמד על מכונות הפשוטות. פעם כול ילד ידע להשתמש במפתך שבדי. היום ילד יראה אותו פעם ראשונה השיעור שלי. זה עצוב.
4. הנושה פרויקטים של תלמידים לא ירד מן הפרק אף פעם. זה דורש הרבה מאמץ מחוץ לכיתה. זה עולי דרך יחידה להגיע לילדים רבים שעד היום ביזבזו זמן בבית הספר ולא למדו. עוד פעם, הבעיה הגדולה -חוסר מאיומנות עבודה.